גזר דין בתיק פ"ל 6734-02-12

1.            הנאשם שבפניי הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח חובה תקף ועקיפה בקו לבן.

2.            על פי המתואר בכתב האישום, ביום 13/01/12 בשעה 09:25 בערך, נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 60 מכיוון צפון לדרום, בעודו פסול מלנהוג ולמרות שדבר הפסילה הודע לו. עוד נטען בכתב האישום, כי באותה שעה בה נתפס הנאשם הוא ביצע עקיפת 2 רכבים תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף.

3.            מקור הפסילה הינו פסילה מנהלית למשך 30 יום שהושתה על הנאשם על ידי קצין משטרה  ביום 01/01/12 מאחר ונתפס נוהג במהירות של 174 קמ"ש במקום 90 קמ"ש. בגין עבירה זו הורשע הנאשם בהעדרו ובין היתר נפסל לתקופה של 11 חודשים על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה ( תת"ע 2858-02-12 (מיום 17.4.12).

4.            המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע שלא יפחת מ- 7 חודשים למשך 3 שנים, פסילה למשך 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

5.            ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם נוהג משנת 2001 אולם, אין ברשותה את גיליון הרשעותיו.

6.            הסנגור  טען כי הנאשם הינו תלמיד ישיבה, אב ל- 6 ילדים ומצבו הכלכלי לא קל. אף על פי כן, הנאשם עושה גמילות חסדים ומתנדב. הסנגור הגיש לבית המשפט מכתב מרב הישיבה לפיו הנאשם מתנדב ועוזר לבני נוער בסיכון. משכך, ביקש הסנגור שלא יושת עליו עונש מאסר ואם כן אזי בעבודות שירות ולתקופה קצרה.

7.            עוד טוען הסנגור, כי הנאשם  מביע חרטה על מעשיו.

8.            בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות נמצא הנאשם מתאים לריצוי מאסר בעבודות  שירות.

נהיגה בזמן פסילה

9.            עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה. בית המשפט העליון התייחס לא פעם לחומרה המיוחדת אותה יש לייחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולענישה המחמירה המתחייבת בעטיה. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.5.05):

            " העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה         בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת         בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על             כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית             המשפט".

10.       יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.1.11)).

11.       חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירת נהיגה בזמן פסילה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.8.04)  רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לאבן (פורסם בנבו, 08.05.07).

מהו העונש ההולם?

12.       לאחרונה תוקן חוק העונשין (תיקון 113) העוסק ב" הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". מטרת התיקון היא לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

13.       העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה , לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. יחס זה מבטא את עקרון הגמול. בכך זוכה עקרון זה לבכורה על פני עקרונות ההגנה על שלום הציבור וההרתעה, לרבות שיקומו של הנאשם.

14.       בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כגון, הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו, וכן הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם ועוד.

גזר הדין

15.       נוכח כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם כפי שפורטו ע"י הסניגור, הגעתי למסקנה כי אין להורות על מאסרו של הנאשם בפועל, אלא על מאסר שירוצה בעבודות שירות ולתקופה קצרה.